בשנה הראשונה לחייו העבודה היא אינדיבידואלית – לפי צורך הילד עד גיל שנה והחוויה של הילד שהוא חלק בלתי נפרד ממי שמטפל בו = סימביוזיה.

התינוקות פועלים מתוך עקרון העונג, אין להם שום הבנה של המציאות ואנו הצוות טוטאליים אליהם ומתאימים את עצמנו לצרכיהם.

בשנה השנייה יש לילד את היכולת לעשות בזכות עצמו, ולאט לאט הוא מבין שהוא יצור נפרד. ברגע שלילד יש את האמון והביטחון הוא חותר

לעצמאות שלו דרך המוטוריקה, דרך המרחב של לזחול, לעמוד, לשבת, לטפס, ללכת. הוא מגלה את יכולותיו. כמו כן בשנה השנייה הילד לומד להירדם

באופן עצמאי, נגמל מבקבוק, אוכל באופן עצמאי עם צלחת וכפית, יציאה לטיולים בהליכה ועוד...

בשנה השלישית לחייו חל ביסוס של נפרדות ועצמאות וסיום הגמילה מחיתולים. זהו השלב שהילד עם הרגלי ניקיון, שותה מכוס,

מבין הוראות ומשימות, משתמש בשפה, הפנמה של גבול פנימי, התנסות ביותר חומרי יצירה.